דור רביעי על חולין קכ״ט ב:ז׳

7 תוס׳ ד״ה בין ת״ק לר״ש כזית בשר ועצם כשעורה א״ב, פי׳ או עצם כשעורה דבתרוויהו ליכא למימר לת״ק טמא וכו׳ ובלא״ה נמי איך יחלוק הת״ק שהוא ר״מ על כל הני תנאים הראשונים ר״א ור״י ור״נ בעדיות שם ויהי׳ דלא כחד מינייהו, אלא דאפילו הא גופא דיפליגו ר״מ ור״ש בפלוגתא דתנאים הראשונים הוא ג״כ דבר זר שלא מצינן כמוהו, וכאשר כתבנו למעלה דמה״ט נאיד הרמב״ם והברטנורא מפי׳ זה ודו״ק.

8 הדרן עלך פ׳ העור והרוטב